הקדשה על מצבה

מעבר לכיתוב הסטנדרטי על גבי המצבה, הקדשה על מצבה הוא אלמנט נוסף באמצעותו אנחנו יכולים להביע רגשות ותחושות כלפי המנוח.

הקדשה על מצבה היא חלק בלתי נפרד מהמצבה עצמה. על אף כי אנחנו יכולים לבחור מצבות מיוחדות ואמנותיות מחומרים שונים ומגוונים, הכיתוב שאותו אנחנו נחליט לשים על גבי המצבה, יוסיף את הנופח האישי והמיוחד, ובכך נוכל להביע את מה שאנחנו מרגישים כלפי המנוח, או את מה שהיינו רוצים לומר לו.

נוסח הכיתוב על מצבה

לפי ההלכה היהודית ובהתאם לחוקים שמציב בית העלמין בו נטמן המנוח, על גבי המצבה יש לכתוב כיתוב סטנדרט, כגון: שם, תאריך לידה, תאריך פטירה ובסדר כדלקמן:

פ"נ – ראשי התיבות של פה נקבר אשר ניתן לכתוב בראש המצבה, על אף שאין זו חובה, במרבית הקברים נמצא את ראשי תיבות אלה.

מתחת לפ"נ נכתוב את שם הנפטר ואת שם אביו של הנפטר, לעיתים ניתן להוסיף גם את שם אשתו של המנוח.

הקדשה אישית על מצבה

תאריכי הלידה והפטירה של הנפטר יכתבו בהתאם לתאריך העברי, וניתן גם להוסיף את התאריך הלועזי.
בתחתית המצבה נהוג לכתוב את ראשי התיבות ת.נ.צ.נ.ב.ה שפירושו תהיי נשמתו צרורה בצרור החיים.

את ההקדשה האישית שאותה נרצה להוסיף למצבה ניתן לכתוב לאחר תאריך הלידה.

הקדשה על מצבה היא אינה חובה, אך הרבה משפחות ירצו להוסיף מימד אישי משלהם על מנת לתת כבוד למנוח.

ניתן למצוא מילות הקדשה מגוונות על גבי המצבות, כדוגמת: אהובינו, יקרינו, נזכור לעד, לנצח נזכור, כאן קבור אהובינו, כאן קבור יקירינו, או כל משפט או אמרה אותו נרצה להנציח על גבי הקבר.

ישנם כאלה הבוחרים להקדיש שיר, או פיסקה מספר או מהתנ"ך, וככל העולה על רוחם של אנשי המשפחה. כל הקדשה על המצבה מחויבת באישורו של הרב, אך מבחינת ההלכה היהודית אין כל מניעה מלכתוב כל מה שהיינו רוצים לומר ליקירינו שהלכו לעולמם, מלבד שאינו מבזה את הדת היהודית ואת המנוח.

הקדשה על מצבות היא אמצעי נוסף להעניק ייחודיות ואלמנט אישי לקבר ובכך לייחד אותו משאר הקברים הנמצאים בבית העלמין.

כמובן, שיש להקדיש לכך מחשבה עמוקה ואמיתית, משום שההקדשה תישאר על גבי הקבר לשנים ארוכות, וחשוב כי היא תנציח את המנוח בצורה מכובדת וראויה.

פ"נ - נהוג לכתוב על מצבה ראשי תיבות של פה נטמן בראש המצבה