המצבות מדברות אלינו, מספרות לנו על המנוח, על העבר שלו ועל משפחתו. הן מדברות בכתב ומדברות בצורה.
מנהג הקמת מצבות זיכרון למתים החל עוד בעת העתיקה, כל מצבה שהוקמה ונבנתה עבור מנוח, נועדה, בדרך כלל, לפאר אותו ואת פועלו. בתחילה נבנו מצבות רק לקיסרים ושלטים, עם הזמן הושרש המנהג לבנות מצבות לכלל האוכלוסייה, ללא הבדל של מעמדות.
כיצד המצבות מדברות אלינו?
כיום, מציבים מצבה על כל קבר וקבר, החל ממצבות קבורה סטנדרטיות מאבנים פשוטות וחלקות ועד למצבות מעוצבות ומיוחדות, העשויות שיש או אבנים טבעיות ונדירות אשר מיובאות ממקומות שונים בעולם.
לכל מצבה יש שם וכל מצבה באה להגיד משהו על הנפטר, בין אם זה על אופיו ופועלו, או על רגשות המשפחה שהותיר מאחור בלכתו לעולם הבא.
מצבות מדברות לא רק מבחינת המילים והשורות שכתובת אליה, אלא גם באמצעות סוג החומרים מהם היא עשויה. מנוח שעל קברו בנויה מצבה משיש לבן ובוהק נוכל ללמוד עליו כי היה בעל יכולות כלכלית חזקות ואהב עוצמה ויוקרה, בעוד מנוח שעל קברו בנויה מצבה מסלע טבעי לא מעובד, נוכל להסיק כי מדובר באדם שאהב את הטבע והיה מחובר אל חיים פשוטים וטבעיים.
בעוד במדינת ישראל, חללי צה"ל וכוחות הביטחון נקברים בקברים העשויים מאבן חברון, שהיא האבן הרשמית של מדינת ישראל ומסמלת את העיר הבירה ירושלים, הרי ששאר הציבור, יכול לבחור מאיזה חומרים הוא רוצה לבנות את המצבה ואיך הוא רוצה שהמצבה תיראה. כל מצבה יכולה להוות אמצעי ביטוי, המצבות מדברות אלינו מן העבר על מנת להגיד לנו משהו על החיים שלנו בהווה.
המצבה היא סמל להנצחת המת, ומין הראוי שכל מצבה תהייה אינדיבידואלית כשם שכל אדם ואדם הוא אינדיבידואל בפני עצמו. כל איש רואה את החיים באופן מסוים, עם השקפת עולם אחרת, ובלכתו, הוא מותיר אחריו מצבה אשר מדברת בשמו ומספרת את מה שהוא כבר לא יכול לספר.
 |
| מצבות מדברות אלינו בבתי קברות |
