יום שלישי, 10 במרץ 2009

בית עלמין הרצליה • בית קברות הרצליה



גינות עדן מעניקה מכלול שירותים ייחודי להנצחה וזיכרון בבית העלמין בהרצליה.

גינות עדן מעניקה שירותי טיפוח וגינון חלקות קברים, חידוש ושימור מצבות, שירותי אזכרה, הקמת אתרי הנצחה וזיכרון ללא עלות ועוד.

גינות עדן - שומרים על זיכרון יקיריכם.

לפרטים נוספים אודות מגוון השירותים של גינות עדן צרו קשר: 050-4404409

כניסה לאתר החברה: www.Ginot-Eden.co.il


מידע ופרטים אודות בית העלמין הרצליה


מיקום וכתובת: רחוב פינסקר, בית קברות הרצליה (ממול בית חיל האוויר והיכל אומניות הבמה בהרצליה).

מפה: לצפייה במפת הגעה לבית הקברות פינסקר בהרצליה לחצו כאן או המשיכו מטה למפה שבאתר.


חברה קדישא גחש"א הרצליה

טלפון: 09-9542246.

פקס:09-9565186

כתובת: פינסקר 15, ת.ד 107 , הרצליה.

מיקוד: 46100.

מנהל: יגאל צדוק.

מנכ"ל: יצחק פלח.


מפת הגעה וכתובת בית העלמין הרצליה



הצג מפה גדולה יותר


קבורה בבית העלמין

בהרצליה פועלת חברה קדישא אחת. מדי שנה עוסקת חברה זו בקבורה של כ- 600 נפטרים.

קבורת שדה:

• ביה"ע הישן – פינסקר: כמעט לא קיים.
• ביה"ע החדש: הוגשה תכנית ל- 375 מקומות קבורה בתוך קומפלקס הקבורה הרוויה המתוכננת (קומת קרקע) בהפקדה בוועדה המקומית. הוגשו הסתייגויות שלא ממין העניין. הועברה להפקדה בוועדה המחוזית.
קבורה רוויה.

מכפלה – זוגית משפחתית:

• ביה"ע הישן – פינסקר: קיימים כ- 600 מקומות קבורה.
• ביה"ע החדש- נרכש קרקע של כ- 2600 מ"ר. הוגשה תכנית להקמת קומפלקס בקבורה רמה של 3 קומות על כדונם וחצי. יתנשא לגובה של 23 מטר. בכל קומה בקבורת מכפלה 750 מקומות קבורה. ובסה"כ 2250 מקומות. התכנית הופקדה, כאמור, בוועדה המקומית לתכנון ובנייה. הוגשו הסתייגויות שלא ממין העניין. הועברה להפקדה לוועדה המחוזית.


תמונות בית הקברות הרצליה














כתבות על בית העלמין



הנכים לא יכולים להגיע לקבר יקיריהם

הגישה לנכים בחלק המזרחי של בית העלמין בעיר נחסמה, לאחר שהחברה קדישא הרחיבה את שטחי הקבורה על חשבון כביש הגישה. mynet מתעד את תושב העיר שבסך הכל רצה לפקוד את קבר הוריו.
פורסם: 02.10.08.

תיעוד מצולם: בבית העלמין בהרצליה נגמרו שטחי הקבורה, אז העירייה הורתה ליצור כאלה על חשבון כבישי הגישה והשבילים. אף אחד לא חשב על הנכים שלא יוכלו לפקוד את קברי יקיריהם במצב זה. mynet צילם את תושב העיר מנסה לשווא להגיע אל קבר הוריו.

טויסטר, נכה בגפיו התחתונות, מספר שנהג להגיע לקבר הוריו לעיתים תכופות. בעזרת רכבו הוא התקרב לקבר דרך כביש הגישה עד לנקודה קרובה ומשם התנייד עם כיסא הגלגלים עד לקבר. לאחרונה, בגלל שכל שטחי הקבורה בבית העלמין הצפוף מוצו, החלה החברה קדישא בביצוע עבודות להרחבת שטחי הקבורה, על חשבון כביש הגישה לקברים.

כאשר הגיע השבוע עם רכבו למקום, גילה טויסטר שעם הרכב הוא יכול להגיע רק עד לנקודה המרוחקת מהקבר, שממנה אין לו אפשרות להתנייד למקום עם כיסא הגלגלים.

"הורי קבורים בבית העלמין בהרצליה עשרות שנים", אומר טויסטר ל-mynet. "כשהגעתי למקום לקראת ראש השנה, נדהמתי לראות שהגישה לקברם נחסמה כליל, הוקמה במקום גדר אבן, כביש הגישה הפך למקום קבורה, ואין אפילו שביל גישה לקבר הורי. שילמתי הרבה כסף כדי שקבר הורי יהיה בשורה הראשונה ליד כביש גישה, דרכו אני יכול לעבור עם כסא הגלגלים שלי.

"הסבירו לי בבית העלמין שזה המצב ושאוכל מעתה רק לראות את קבר הוריי מרחוק. זו שערורייה, איני צריך להתחנן או לזעוק כדי לפקוד את קבר הוריי, מדובר בהפרה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אני לא אשקוט ואף אפעל להוציא צו מניעה לעבודות, עד שאוכל להגיע אל קבר ההורים שלי".

בהנהלת בית העלמין הסבירו כי מדובר בהוראה של עיריית הרצליה וכי ידיהן כבולות. "זה נכון שחברה קדישא היא עמותה עצמאית הפועלת על פי חוק, והעירייה היא באמת לא צד בעניין", מסביר יצחק פלח, מנהל בית העלמין, "מצד שני העירייה היא הגורמת הראשית לכך שנכפה על חברה קדישא בהרצליה להמשיך לקבור הן בשבילים והן בכבישים, עד שיימצא פתרון שעדיין לא נראה באופק. אנחנו רצינו לסגור את בית העלמין, אך העירייה ומשרד הדתות כפו עלינו להמשיך לקבור בכבישים ובשבילים. בתום העבודות יהיו שבילים ומר טויסטר יוכל להגיע עם כסא גלגלים לקבר הוריו".

מהעירייה נמסר: "חברה קדישא הינה עמותה פרטית עצמאית. לעירייה אין יכולת פיקוח על הנעשה בתוך בית הקברות ולא סמכות להורות על הסדרי קבורה. העירייה פועלת על מנת לקדם תוכנית בניית בית קברות חדש בגליל ים אשר ינוהל ויפוקח על ידי תאגיד ציבורי".



החומה שלא הוקמה: כך מתנערת עיריית הרצליה מהבטחה לתושבים

עיריית הרצליה התחייבה להקים חומה חדשה בין רחוב פינסקר לבית הקברות היא אפילו הציבה במקום שלט, בו ציינה כי הדבר יקרה בחודש ינואר. אלא שעד עכשיו החומה לא הוקמה, והעירייה מתנערת מהבטחתה.
פורסם: 27.2.2009.

ממזרח לנתיבי איילון, בתחום העיר הרצליה, נמצאים שטחים ציבוריים, בהם בית הקברות העירוני. עד לפני כשנה היה בית הקברות כולו תחום ומוקף חומה, אולם אז - באותה עת - הוחלט לפרק את החומה, בגלל תוכנית לבניית חומה חדשה ומשודרגת. השלט בבית העלמין צילום: זמן השרון

למרבה הפלא, חלק מהחומה שנמצא לאורך רחוב פינסקר, לא הוקם ובית הקברות, על מצבותיו, חשוף לעוברים והשבים ברחוב ולחלק מהדיירים ברחוב בצלאל.

לפני הבחירות לרשויות המקומיות הציבה העירייה במקום שלט, שמצהיר ללא כחל וסרק על כוונתה להשלים את החומה. בשלט מצוין כי העבודות יתחילו בחודש נובמבר 2008, וימשכו כחודשיים ימים עד להשלמת החומה.

בעירייה לא מגיבים

תושבים המתגוררים באזור, וגם עוברי אורח, מתלוננים עכשיו על כך שכבר מעל שנה הם נאלצים לצעוד ברחוב ולחזות במאות המצבות, מחזה לא נעים במיוחד. "אנחנו מקבלים הרבה תלונות", מאשר השבוע יגאל צדוק, עובד חברה קדישא בהרצליה, "לא נעים לאנשים שעוברים לראות כל הזמן את הקברים במרחק נגיעה".

למרות השלט שהציבה העירייה, תושבים שמתקשרים למוקד העירוני, נתקלים לדבריהם בתשובה שמפנה אותם לחברה קדישא.

"במוקד אומרים להם שזה באחריותנו", אומר צדוק, "למרות השלט במקום שמציין אחרת, הם מחזירים את התושבים אלינו".

בחברה קדישא מקווים כי הנושא הזה יסתיים במהרה, אבלך במקביל הציבו לאחרונה בד יוטה על תוואי הגדר בכדי להסתיר את בית הקברות, "אבל מזג האוויר הסוער בשבוע האחרון, גרם לבד היוטה להתנתק ממקומו ולעוף, והקברים שוב חשופים לעיני כל", מספר צדוק.

עיריית הרצליה סירבה להגיב לכתבה.



חברה קדישא: מקומות הקבורה בהרצליה אזלו

פורסם: 21.06.2007

חברה קדישא בהרצליה הודיעה כי מקומות הקבורה בבית העלמין בעיר אזלו וכי בית העלמין ייסגר. אנשיה מפנים את התושבים למוקד העירוני. כך דווח ב"קול ישראל". מהעירייה נמסר בתגובה, כי ישנם מקומות קבורה לשנה נוספת וכי מדובר בניסיון של חברה קדישא לסחוט את כספי הציבור. לדברי העירייה, בית עלמין חדש יוקם על שטח שיועבר להרצליה מהקיבוץ גליל ים.



עיריית הרצליה: גם המתים משלמים ארנונה

חברה קדישא הרצליה 'קדישא' תבעה את עיריית הרצליה בטענה, כי המחוקק השמיט בטעות את בתי העלמין ואת בתי הקברות מרשימת הסייגים שנקבעו בפטור המלא, שכן מטרת המחוקק היתה לפטור מארנונה נכס דתי המשמש את כלל הציבור.
עיריית הרצליה חייבה בארנונה את שטחי בית העלמין בשטחה, החל משנת 2003, עת נכנס לתוקף סעיף 5(ג) לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין) (להלן: "הפקודה"), לפיו נכסים שהיו פטורים עד עתה לחלוטין ישלמו שיעורים חלקיים מגובה הארנונה האמורה להשתלם מנכסיהם. סעיף 5ג(ה) לפקודה סייג את התיקון והחיל פטור מלא על נכסים המשמשים לאחד מהשימושים המנויים בסעיף. סעיף 5(ג) טרם תיקונו פטר מארנונה "כל בית קברות או חלק מבית קברות, שאינו משמש למטרת רווח".

'קדישא' תקפה את חיוב העיריה בשתי חזיתות - האחת, חיוב שטחי הקבורה בארנונה; השנייה - חיוב שטח המשרדים והמחסנים רטרואקטיבית לשנים 2003 עד 2006, ולחילופין למתן הנחה גם לתקופה זו (2003 - 2006) וגם לאחריה לפי הפקודה.

'קדישא' טענה, כי המחוקק השמיט בטעות את בתי העלמין ואת בתי הקברות מרשימת הסייגים שנקבעו בפטור המלא, שכן מטרת המחוקק היתה לפטור מארנונה נכס דתי המשמש את כלל הציבור. הרציונל מאחורי רשימת הסייגים לגביהם ניתן פטור מלא חל גם על בית העלמין, המנוהל על-ידי עמותה (מלכ"ר), קרי גוף יחיד הפועל למען הציבור ללא תשלום ובפיקוח משרד הדתות.

עוד טענה 'קדישא', כי אף רשות, למעט עיריית הרצליה, לא חייבה בתי עלמין בארנונה, ודאי שלא את שטח הקבורה עצמו. ראיה נוספת לכך ניתן למצוא בהצעת החוק לתיקון הפקודה, בה הוצע להעניק פטור לבתי עלמין. הצעת החוק אושרה וקיבלה תוקף של החלטת ממשלה ועל-כן אין לחייב את שטחי הקבורה בארנונה.

הוסיפה 'קדישא' וטענה, כי המחזיקים בשטחי הקברים הם משפחות הנפטרים ולא 'קדישא' וכי סיווג הקרקע התפוסה הינו סיווג בלתי סביר, שנעשה שלא כדין ובאופן שרירותי המצדיק התערבות שיפוטית.
'קדישא' טענה לחילופין, כי יש ליתן לה פטור חלקי החל מ-2003 ולא מ-2007 וכי הם זכאים לתעריף המופחת כאמור בפקודה. עוד לחילופין טענה, כי מאחר שאין סיווג מתאים בצו הארנונה לשטחי בית העלמין יש לסווג הקרקע בסיווג הנמוך ביותר (סעיף 5ג(ב) לפקודה).

העיריה מצידה טענה, כי החיוב נעשה כדין על-פי הפקודה, כאשר דיבורו של המחוקק הינו מפורש וגם אם נתקיימה טעות או השמטה, הדרך לתקנה הינה בחקיקה של המחוקק ולא בחקיקה שיפוטית, כך שבלאו הכי אין מקום להחלה רטרואקטיבית של הפטור. הוסיפה וטענה העיריה, כי 'קדישא' הינה המחזיקה כ-"בעלת הזיקה הקרובה ביותר" לנכס וכי סיווג הקרקע התפוסה הינו סיווג סביר וראוי. כמו כן, סיווג המבנים כמלכ"ר נעשה רק מיום שהוצג למשיבה אישור שהנכס מלכ"ר ואין מקום לסיווג הנכס ככזה רטרואקטיבית, משלא הייתה פנייה קודמת לכך.

השופט, ד"ר קובי ורדי, דחה את העתירה לעניין חיוב שטחי הקרקע וקיבל את העתירה לחיוב המבנים. אשר לשטחי הקרקע, אכן נאמר בהצעת החוק כי טבעי לפטור את בתי העלמין, שאינם נופלים ממוסדות המשמשים לטקסים דתיים. אומנם מדובר בהשמטה, אך אין בית המשפט בא בנעליו של המחוקק, שחזקה שאינו משחית מילותיו לריק. במקרה זה, "הפה שפטר הוא הפה שאסר", כלומר - המחוקק ביטל את הפטור בצורה ברורה ולא מצא לנכון לכלול אותם בין אלו שימשיכו ליהנות מפטור מלא, להבדיל מהפטור החלקי. כמו כן, בהצעת סעיף 5ג לפקודה, הפוטר נכסים מסויימים באופן מלא מארנונה, לא נאמר דבר לעניין בתי קברות וגם לא נאמר דבר לעניין זה בתיקונים שהוסיפו נכסים לפטור מלא זה.

על-כן, אין הפתרון הוא בחקיקה שיפוטית ואין מדובר בפרשנות חקיקה, שכן לא ניתן ליצור יש מאין סייגים חדשים בדרך הפרשנות. סיווג הקרקע התפוסה הינו סיווג ראוי וסביר והמחזיקה, בעלת "הזיקה הקרובה ביותר" לנכס היא 'קדישא' ולא הנפטרים. בכך, מדובר בהחלטה סבירה של העיריה שאינה דורשת התערבות בית המשפט.

תשומת הלב היא לכך, שבאפריל השנה נתקבלה טיוטת הצעת החוק להוסיף את בתי העלמין שאינם למטרת רווח לסעיף 5ג לפקודה הנ"ל. תיקון זה אומנם אמור להתבצע, אך עניין זה מבהיר כי עמדת 'קדישא' נחלשת, שכן ברור אף למציע החוק, כי הדרך לתקן טעות או השמטה (אם אכן הייתה כזו) הינה בדרך של חקיקה מאת המחוקק ולא על דרך הפרשנות או חקיקה שיפוטית.

לעניין המבנים, קבע השופט, כי 'קדישא' צודקת בטענתה, שאין על העיריה להיאחז בהצגת אישור המלכ"ר ב-2007 בלבד, שכן מהותית לא השתנתה מהות הנכס והוא סווג כמלכ"ר לאורך כל השנים. המבנים מהווים חלק בלתי נפרד מבית העלמין ומשרתים אותו כך שהם מהווים חלק מבית העלמין ללא פעילות עצמאית ולכן יש לחייבם בתעריף מלכ"ר. נימוק העיריה לחייב מבנים שלא היו פטורים בעבר ועל כן לא חל עליהם התעריף המופחת לא התקבל, שכן אם מדובר בחיוב מוטעה שחויב כל השנים בחיוב מלא, יש לתקן זאת, אך רטרואקטיבית ממועד תחילת החיוב.

לסיכום, שטחי הקבורה אינם פטורים מארנונה ואת המבנים יש לסווג כמלכ"ר. השופט לא סיים את פסק-דינו בהחלטה זו. השופט המליץ לעיריה, שאם תתוקן הפקודה, אין מקום לגבות החיוב ב"תקופת התפר", החל מ-2003 ועד כניסת התיקון לתוקף. זאת, כפי שנעשה גם ברשויות מקומיות אחרות, גם אם חוקית יש לעיריה זכות לעשות כן.

עם זאת וכדי למנוע מצב כזה, המליץ השופט לעיריה לפעול לתיקון החקיקה באופן שיכלול סעיף שיבהיר ויקבע שהתיקון חל רטרואקטיבית החל מ-2003 ואם מדובר בהשמטה או טעות, אכן אין מניעה לכך. אם אין מדובר בהשמטה או טעות, ייתן המחוקק את דעתו להוראה מסוג זה.

עוד המליץ השופט כי במידה ויחול הפטור גם על המבנים, לא תגבה העיריה את החוב תוך שנה ממועד פסק הדין, שהינו זמן סביר לסיום תיקוני החקיקה, ותמתין לראות אם המלצת השופט נתקבלה ובכל מקרה תשקול הצעתו של השופט שלא לגבות החוב, גם אם התיקון אינו רטרואקטיבי.

'קדישא' היתה צריכה לפנות למחוקק מיד לאחר התיקון, אך מוטב מאוחר מאף פעם. והמתים? הם כבר לא יתהפכו בקברם.




לפרטים נוספים אודות מגוון השירותים של גינות עדן אנו לשירותכם:

טל': 050-4404409 • דוא"ל: info@ginot-eden.co.il

כתובת: מרכז עזריאלי 3, הבניין המשלוש, קומה 35, פתאל, תל-אביב 67023.