בית עלמין תל רגב - בית קברות תל רגב

גינות עדן מעניקה מכלול שירותים ייחודי להנצחה וזיכרון בבית עלמין תל רגב.

גינות עדן מעניקה שירותי טיפוח וגינון חלקות קברים, חידוש ושימור מצבות, שירותי אזכרה, הקמת אתרי הנצחה וזיכרון ללא עלות ועוד.

גינות עדן - שומרים על זיכרון יקיריכם.

לפרטים נוספים אודות מגוון השירותים של גינות עדן צרו קשר: 050-4404409

אתר החברה: www.Ginot-Eden.co.il

בית עלמין תל רגב

מיקום וכתובת: ממוקם בין צומת יגור לצומת סומך באיזור חיפה והקריות.

מפה: לצפייה במפת הגעה לחצו על הקישור הבא - בית עלמין תל רגב מפה.

דרכי הגעה:
מכיון דרום: מצומת יגור פונים ימינה לכביש מס' 70. בכביש מס' 70 נוסעים ישר ומגיעים לצומת זבולון, בצומת זבולון נוסעים ישר כ- 1.5 ק"מ עד שיש פניה ימינה. בפניה זו פונים ימינה ונוסעים ישר לכיוון בית העלמין. ממחלף הקריות (צ'ק פוסט) פונים ימינה לשדרות ההסתדרות, בשדרות ההסתדרות נוסעים ישר עד שמגיעים לצומת השופטים, בצומת השופטים ממשיכים בכביש דרך עכו - חיפה, בדרך עכו - חיפה נוסעים כ- 3 ק"מ ואז פונים ימינה לכביש 79, בכביש 79 נוסעים ישר עד הפניה לכיוון כביש. בפניה זו פונים ימינה לכביש 70 ונוסעים כ-5 ק"מ עד הפניה שמאלה לכיון בית העלמין.

! - שימו לב: חסמו את הגישה צפונית לצומת זבולון, יש כניסה רק מצומת רכסים ואיבטין.


בית עלמין תל רגב פתוח בימים:
א´- ה´:
17:30 - 7:00.

בימי ו´ וערבי חג בין השעות:
15:00 - 7:00.

מנהל: שלום לוי.

שטח: 600 דונם.

קבורה: קבורת סהנדרין ושדה (מעורב).

בית קברות תל רגב מיועד לשרת את תושבי חיפה, הקריות, יישוביי מועצה אזורית זבולון, נשר, טבעון ורכסים, במשך כ 70- שנה.

חברה קדישא כללי חיפה

כללי- לעולי צפון אפריקה והספרדים.

כתובת: רחוב יל"ג 16, חיפה.

מיקוד: 33215

טלפונים:
בימים א' - ה' בין השעות 8:00 - 12:00 וביום ו' בין השעות 8:00 - 11:00.

04-8662619.
04-8622126.

טלפון - למקרים דחופים:
050-5252355

יו"ר חברה קדישא חיפה: שמואל שטרית.

מפת בית העלמין תל רגב

הצג מפה גדולה יותר




לפרטים נוספים אנו לשירותכם:

050-4404409

בית עלמין רחובות • בית קברות רחובות

גינות עדן מעניקה מכלול שירותים ייחודי להנצחה וזיכרון בבתי העלמין ברחובות.

גינות עדן מעניקה שירותי טיפוח וגינון חלקות קברים, חידוש ושימור מצבות, שירותי אזכרה, הקמת אתרי הנצחה וזיכרון ללא עלות ועוד.

גינות עדן - שומרים על זיכרון יקיריכם.

לפרטים נוספים אודות מגוון השירותים של גינות עדן צרו קשר: 050-4404409

כניסה לאתר החברה: www.Ginot-Eden.co.il

מידע ופרטים אודות בתי העלמין ברחובות

בית עלמין רחובות

כתובת: רחוב יהודה גורודיסקי, רחובות.

מיקום: ממוקם לצדו של הכביש העוקף המזרחי ברחוב יהודה גורודיסקי.

כתובת ומפה: למפת בית קברות רחובות לחצו כאן.

טלפונים: 08-9454633 • 08-9451041

חברה קדישא: רחוב בנימין 28, רחובות.

יו"ר: הרב גורטלר נחום.

מנהל: הרב פולק ברוך.

בית העלמין הצבאי ממוקם בסמוך לבית העלמין.

בית קברות רחובות - מפה

הצג מפה גדולה יותר

בית עלמין שעריים

כתובת: רחוב הרב משולם יוסף 4, רחובות • מיקוד: 76233 • ת.ד 1344.

מיקום: ממוקם בשכונת מרמורק ע"י קבוצת שילר.

טלפונים: 08-9457206 • 08-9450242 • 08-9458688

חברה קדישא: רחוב הרב משולם יוסף 4.

יו"ר: יששכר חרזי.

מנהל: משולם עמנואל.

בית עלמין מרמורק

כתובת: רחוב הירשנזון רחל 6, רחובות • מיקוד: 76484.

מיקום: ממוקם בסמוך לשכונת מרמורק ע"י קבוצת שילר.

טלפונים: 052-2726793 • 08-9456677

חברה קדישא: רחוב הירשנזון 6.

יו"ר: שרעבי ראובן.








לפרטים נוספים אודות מגוון השירותים של גינות עדן אנו לשירותכם:

טל': 050-4404409 • דוא"ל: info@ginot-eden.co.il

כתובת: מרכז עזריאלי 3, הבניין המשלוש, קומה 35, פתאל, תל-אביב 67023.

בית עלמין הרצליה • בית קברות הרצליה

גינות עדן מעניקה מכלול שירותים ייחודי להנצחה וזיכרון בבית העלמין בהרצליה.

גינות עדן מעניקה שירותי טיפוח וגינון חלקות קברים, חידוש ושימור מצבות, שירותי אזכרה, הקמת אתרי הנצחה וזיכרון ללא עלות ועוד.

גינות עדן - שומרים על זיכרון יקיריכם.

לפרטים נוספים אודות מגוון השירותים של גינות עדן צרו קשר: 050-4404409

כניסה לאתר החברה: www.Ginot-Eden.co.il

מידע ופרטים אודות בית העלמין הרצליה

מיקום וכתובת: רחוב פינסקר, בית קברות הרצליה (ממול בית חיל האוויר והיכל אומניות הבמה בהרצליה).

מפה: לצפייה במפת הגעה לבית הקברות פינסקר בהרצליה לחצו כאן או המשיכו מטה למפה שבאתר.

חברה קדישא גחש"א הרצליה

טלפון: 09-9542246.

פקס:09-9565186

כתובת: פינסקר 15, ת.ד 107 , הרצליה.

מיקוד: 46100.

מנהל: יגאל צדוק.

מנכ"ל: יצחק פלח.

מפת הגעה וכתובת בית העלמין הרצליה

הצג מפה גדולה יותר

קבורה בבית העלמין

בהרצליה פועלת חברה קדישא אחת. מדי שנה עוסקת חברה זו בקבורה של כ- 600 נפטרים.

קבורת שדה:

• ביה"ע הישן – פינסקר: כמעט לא קיים.
• ביה"ע החדש: הוגשה תכנית ל- 375 מקומות קבורה בתוך קומפלקס הקבורה הרוויה המתוכננת (קומת קרקע) בהפקדה בוועדה המקומית. הוגשו הסתייגויות שלא ממין העניין. הועברה להפקדה בוועדה המחוזית.
קבורה רוויה.

מכפלה – זוגית משפחתית:

• ביה"ע הישן – פינסקר: קיימים כ- 600 מקומות קבורה.
• ביה"ע החדש- נרכש קרקע של כ- 2600 מ"ר. הוגשה תכנית להקמת קומפלקס בקבורה רמה של 3 קומות על כדונם וחצי. יתנשא לגובה של 23 מטר. בכל קומה בקבורת מכפלה 750 מקומות קבורה. ובסה"כ 2250 מקומות. התכנית הופקדה, כאמור, בוועדה המקומית לתכנון ובנייה. הוגשו הסתייגויות שלא ממין העניין. הועברה להפקדה לוועדה המחוזית.

תמונות בית הקברות הרצליה

כתבות על בית העלמין

הנכים לא יכולים להגיע לקבר יקיריהם

הגישה לנכים בחלק המזרחי של בית העלמין בעיר נחסמה, לאחר שהחברה קדישא הרחיבה את שטחי הקבורה על חשבון כביש הגישה. mynet מתעד את תושב העיר שבסך הכל רצה לפקוד את קבר הוריו.

פורסם: 02.10.08.

תיעוד מצולם: בבית העלמין בהרצליה נגמרו שטחי הקבורה, אז העירייה הורתה ליצור כאלה על חשבון כבישי הגישה והשבילים. אף אחד לא חשב על הנכים שלא יוכלו לפקוד את קברי יקיריהם במצב זה. mynet צילם את תושב העיר מנסה לשווא להגיע אל קבר הוריו.

טויסטר, נכה בגפיו התחתונות, מספר שנהג להגיע לקבר הוריו לעיתים תכופות. בעזרת רכבו הוא התקרב לקבר דרך כביש הגישה עד לנקודה קרובה ומשם התנייד עם כיסא הגלגלים עד לקבר. לאחרונה, בגלל שכל שטחי הקבורה בבית העלמין הצפוף מוצו, החלה החברה קדישא בביצוע עבודות להרחבת שטחי הקבורה, על חשבון כביש הגישה לקברים.

כאשר הגיע השבוע עם רכבו למקום, גילה טויסטר שעם הרכב הוא יכול להגיע רק עד לנקודה המרוחקת מהקבר, שממנה אין לו אפשרות להתנייד למקום עם כיסא הגלגלים.

"הורי קבורים בבית העלמין בהרצליה עשרות שנים", אומר טויסטר ל-mynet. "כשהגעתי למקום לקראת ראש השנה, נדהמתי לראות שהגישה לקברם נחסמה כליל, הוקמה במקום גדר אבן, כביש הגישה הפך למקום קבורה, ואין אפילו שביל גישה לקבר הורי. שילמתי הרבה כסף כדי שקבר הורי יהיה בשורה הראשונה ליד כביש גישה, דרכו אני יכול לעבור עם כסא הגלגלים שלי.

"הסבירו לי בבית העלמין שזה המצב ושאוכל מעתה רק לראות את קבר הוריי מרחוק. זו שערורייה, איני צריך להתחנן או לזעוק כדי לפקוד את קבר הוריי, מדובר בהפרה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אני לא אשקוט ואף אפעל להוציא צו מניעה לעבודות, עד שאוכל להגיע אל קבר ההורים שלי".

בהנהלת בית העלמין הסבירו כי מדובר בהוראה של עיריית הרצליה וכי ידיהן כבולות. "זה נכון שחברה קדישא היא עמותה עצמאית הפועלת על פי חוק, והעירייה היא באמת לא צד בעניין", מסביר יצחק פלח, מנהל בית העלמין, "מצד שני העירייה היא הגורמת הראשית לכך שנכפה על חברה קדישא בהרצליה להמשיך לקבור הן בשבילים והן בכבישים, עד שיימצא פתרון שעדיין לא נראה באופק. אנחנו רצינו לסגור את בית העלמין, אך העירייה ומשרד הדתות כפו עלינו להמשיך לקבור בכבישים ובשבילים. בתום העבודות יהיו שבילים ומר טויסטר יוכל להגיע עם כסא גלגלים לקבר הוריו".

מהעירייה נמסר: "חברה קדישא הינה עמותה פרטית עצמאית. לעירייה אין יכולת פיקוח על הנעשה בתוך בית הקברות ולא סמכות להורות על הסדרי קבורה. העירייה פועלת על מנת לקדם תוכנית בניית בית קברות חדש בגליל ים אשר ינוהל ויפוקח על ידי תאגיד ציבורי".

החומה שלא הוקמה: כך מתנערת עיריית הרצליה מהבטחה לתושבים

עיריית הרצליה התחייבה להקים חומה חדשה בין רחוב פינסקר לבית הקברות היא אפילו הציבה במקום שלט, בו ציינה כי הדבר יקרה בחודש ינואר. אלא שעד עכשיו החומה לא הוקמה, והעירייה מתנערת מהבטחתה.

פורסם: 27.2.2009.

ממזרח לנתיבי איילון, בתחום העיר הרצליה, נמצאים שטחים ציבוריים, בהם בית הקברות העירוני. עד לפני כשנה היה בית הקברות כולו תחום ומוקף חומה, אולם אז - באותה עת - הוחלט לפרק את החומה, בגלל תוכנית לבניית חומה חדשה ומשודרגת. השלט בבית העלמין צילום: זמן השרון

למרבה הפלא, חלק מהחומה שנמצא לאורך רחוב פינסקר, לא הוקם ובית הקברות, על מצבותיו, חשוף לעוברים והשבים ברחוב ולחלק מהדיירים ברחוב בצלאל.

לפני הבחירות לרשויות המקומיות הציבה העירייה במקום שלט, שמצהיר ללא כחל וסרק על כוונתה להשלים את החומה. בשלט מצוין כי העבודות יתחילו בחודש נובמבר 2008, וימשכו כחודשיים ימים עד להשלמת החומה.

בעירייה לא מגיבים

תושבים המתגוררים באזור, וגם עוברי אורח, מתלוננים עכשיו על כך שכבר מעל שנה הם נאלצים לצעוד ברחוב ולחזות במאות המצבות, מחזה לא נעים במיוחד. "אנחנו מקבלים הרבה תלונות", מאשר השבוע יגאל צדוק, עובד חברה קדישא בהרצליה, "לא נעים לאנשים שעוברים לראות כל הזמן את הקברים במרחק נגיעה".

למרות השלט שהציבה העירייה, תושבים שמתקשרים למוקד העירוני, נתקלים לדבריהם בתשובה שמפנה אותם לחברה קדישא.

"במוקד אומרים להם שזה באחריותנו", אומר צדוק, "למרות השלט במקום שמציין אחרת, הם מחזירים את התושבים אלינו".

בחברה קדישא מקווים כי הנושא הזה יסתיים במהרה, אבלך במקביל הציבו לאחרונה בד יוטה על תוואי הגדר בכדי להסתיר את בית הקברות, "אבל מזג האוויר הסוער בשבוע האחרון, גרם לבד היוטה להתנתק ממקומו ולעוף, והקברים שוב חשופים לעיני כל", מספר צדוק.

עיריית הרצליה סירבה להגיב לכתבה.

חברה קדישא: מקומות הקבורה בהרצליה אזלו

פורסם: 21.06.2007

חברה קדישא בהרצליה הודיעה כי מקומות הקבורה בבית העלמין בעיר אזלו וכי בית העלמין ייסגר. אנשיה מפנים את התושבים למוקד העירוני. כך דווח ב"קול ישראל". מהעירייה נמסר בתגובה, כי ישנם מקומות קבורה לשנה נוספת וכי מדובר בניסיון של חברה קדישא לסחוט את כספי הציבור. לדברי העירייה, בית עלמין חדש יוקם על שטח שיועבר להרצליה מהקיבוץ גליל ים.

עיריית הרצליה: גם המתים משלמים ארנונה

חברה קדישא הרצליה 'קדישא' תבעה את עיריית הרצליה בטענה, כי המחוקק השמיט בטעות את בתי העלמין ואת בתי הקברות מרשימת הסייגים שנקבעו בפטור המלא, שכן מטרת המחוקק היתה לפטור מארנונה נכס דתי המשמש את כלל הציבור.

עיריית הרצליה חייבה בארנונה את שטחי בית העלמין בשטחה, החל משנת 2003, עת נכנס לתוקף סעיף 5(ג) לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין) (להלן: "הפקודה"), לפיו נכסים שהיו פטורים עד עתה לחלוטין ישלמו שיעורים חלקיים מגובה הארנונה האמורה להשתלם מנכסיהם. סעיף 5ג(ה) לפקודה סייג את התיקון והחיל פטור מלא על נכסים המשמשים לאחד מהשימושים המנויים בסעיף. סעיף 5(ג) טרם תיקונו פטר מארנונה "כל בית קברות או חלק מבית קברות, שאינו משמש למטרת רווח".

'קדישא' תקפה את חיוב העיריה בשתי חזיתות - האחת, חיוב שטחי הקבורה בארנונה; השנייה - חיוב שטח המשרדים והמחסנים רטרואקטיבית לשנים 2003 עד 2006, ולחילופין למתן הנחה גם לתקופה זו (2003 - 2006) וגם לאחריה לפי הפקודה.

'קדישא' טענה, כי המחוקק השמיט בטעות את בתי העלמין ואת בתי הקברות מרשימת הסייגים שנקבעו בפטור המלא, שכן מטרת המחוקק היתה לפטור מארנונה נכס דתי המשמש את כלל הציבור. הרציונל מאחורי רשימת הסייגים לגביהם ניתן פטור מלא חל גם על בית העלמין, המנוהל על-ידי עמותה (מלכ"ר), קרי גוף יחיד הפועל למען הציבור ללא תשלום ובפיקוח משרד הדתות.

עוד טענה 'קדישא', כי אף רשות, למעט עיריית הרצליה, לא חייבה בתי עלמין בארנונה, ודאי שלא את שטח הקבורה עצמו. ראיה נוספת לכך ניתן למצוא בהצעת החוק לתיקון הפקודה, בה הוצע להעניק פטור לבתי עלמין. הצעת החוק אושרה וקיבלה תוקף של החלטת ממשלה ועל-כן אין לחייב את שטחי הקבורה בארנונה.

הוסיפה 'קדישא' וטענה, כי המחזיקים בשטחי הקברים הם משפחות הנפטרים ולא 'קדישא' וכי סיווג הקרקע התפוסה הינו סיווג בלתי סביר, שנעשה שלא כדין ובאופן שרירותי המצדיק התערבות שיפוטית.
'קדישא' טענה לחילופין, כי יש ליתן לה פטור חלקי החל מ-2003 ולא מ-2007 וכי הם זכאים לתעריף המופחת כאמור בפקודה. עוד לחילופין טענה, כי מאחר שאין סיווג מתאים בצו הארנונה לשטחי בית העלמין יש לסווג הקרקע בסיווג הנמוך ביותר (סעיף 5ג(ב) לפקודה).

העיריה מצידה טענה, כי החיוב נעשה כדין על-פי הפקודה, כאשר דיבורו של המחוקק הינו מפורש וגם אם נתקיימה טעות או השמטה, הדרך לתקנה הינה בחקיקה של המחוקק ולא בחקיקה שיפוטית, כך שבלאו הכי אין מקום להחלה רטרואקטיבית של הפטור. הוסיפה וטענה העיריה, כי 'קדישא' הינה המחזיקה כ-"בעלת הזיקה הקרובה ביותר" לנכס וכי סיווג הקרקע התפוסה הינו סיווג סביר וראוי. כמו כן, סיווג המבנים כמלכ"ר נעשה רק מיום שהוצג למשיבה אישור שהנכס מלכ"ר ואין מקום לסיווג הנכס ככזה רטרואקטיבית, משלא הייתה פנייה קודמת לכך.

השופט, ד"ר קובי ורדי, דחה את העתירה לעניין חיוב שטחי הקרקע וקיבל את העתירה לחיוב המבנים. אשר לשטחי הקרקע, אכן נאמר בהצעת החוק כי טבעי לפטור את בתי העלמין, שאינם נופלים ממוסדות המשמשים לטקסים דתיים. אומנם מדובר בהשמטה, אך אין בית המשפט בא בנעליו של המחוקק, שחזקה שאינו משחית מילותיו לריק. במקרה זה, "הפה שפטר הוא הפה שאסר", כלומר - המחוקק ביטל את הפטור בצורה ברורה ולא מצא לנכון לכלול אותם בין אלו שימשיכו ליהנות מפטור מלא, להבדיל מהפטור החלקי. כמו כן, בהצעת סעיף 5ג לפקודה, הפוטר נכסים מסויימים באופן מלא מארנונה, לא נאמר דבר לעניין בתי קברות וגם לא נאמר דבר לעניין זה בתיקונים שהוסיפו נכסים לפטור מלא זה.

על-כן, אין הפתרון הוא בחקיקה שיפוטית ואין מדובר בפרשנות חקיקה, שכן לא ניתן ליצור יש מאין סייגים חדשים בדרך הפרשנות. סיווג הקרקע התפוסה הינו סיווג ראוי וסביר והמחזיקה, בעלת "הזיקה הקרובה ביותר" לנכס היא 'קדישא' ולא הנפטרים. בכך, מדובר בהחלטה סבירה של העיריה שאינה דורשת התערבות בית המשפט.

תשומת הלב היא לכך, שבאפריל השנה נתקבלה טיוטת הצעת החוק להוסיף את בתי העלמין שאינם למטרת רווח לסעיף 5ג לפקודה הנ"ל. תיקון זה אומנם אמור להתבצע, אך עניין זה מבהיר כי עמדת 'קדישא' נחלשת, שכן ברור אף למציע החוק, כי הדרך לתקן טעות או השמטה (אם אכן הייתה כזו) הינה בדרך של חקיקה מאת המחוקק ולא על דרך הפרשנות או חקיקה שיפוטית.

לעניין המבנים, קבע השופט, כי 'קדישא' צודקת בטענתה, שאין על העיריה להיאחז בהצגת אישור המלכ"ר ב-2007 בלבד, שכן מהותית לא השתנתה מהות הנכס והוא סווג כמלכ"ר לאורך כל השנים. המבנים מהווים חלק בלתי נפרד מבית העלמין ומשרתים אותו כך שהם מהווים חלק מבית העלמין ללא פעילות עצמאית ולכן יש לחייבם בתעריף מלכ"ר. נימוק העיריה לחייב מבנים שלא היו פטורים בעבר ועל כן לא חל עליהם התעריף המופחת לא התקבל, שכן אם מדובר בחיוב מוטעה שחויב כל השנים בחיוב מלא, יש לתקן זאת, אך רטרואקטיבית ממועד תחילת החיוב.

לסיכום, שטחי הקבורה אינם פטורים מארנונה ואת המבנים יש לסווג כמלכ"ר. השופט לא סיים את פסק-דינו בהחלטה זו. השופט המליץ לעיריה, שאם תתוקן הפקודה, אין מקום לגבות החיוב ב"תקופת התפר", החל מ-2003 ועד כניסת התיקון לתוקף. זאת, כפי שנעשה גם ברשויות מקומיות אחרות, גם אם חוקית יש לעיריה זכות לעשות כן.

עם זאת וכדי למנוע מצב כזה, המליץ השופט לעיריה לפעול לתיקון החקיקה באופן שיכלול סעיף שיבהיר ויקבע שהתיקון חל רטרואקטיבית החל מ-2003 ואם מדובר בהשמטה או טעות, אכן אין מניעה לכך. אם אין מדובר בהשמטה או טעות, ייתן המחוקק את דעתו להוראה מסוג זה.

עוד המליץ השופט כי במידה ויחול הפטור גם על המבנים, לא תגבה העיריה את החוב תוך שנה ממועד פסק הדין, שהינו זמן סביר לסיום תיקוני החקיקה, ותמתין לראות אם המלצת השופט נתקבלה ובכל מקרה תשקול הצעתו של השופט שלא לגבות החוב, גם אם התיקון אינו רטרואקטיבי.

'קדישא' היתה צריכה לפנות למחוקק מיד לאחר התיקון, אך מוטב מאוחר מאף פעם. והמתים? הם כבר לא יתהפכו בקברם.




לפרטים נוספים אודות מגוון השירותים של גינות עדן אנו לשירותכם:

טל': 050-4404409 • דוא"ל: info@ginot-eden.co.il

כתובת: מרכז עזריאלי 3, הבניין המשלוש, קומה 35, פתאל, תל-אביב 67023.

בית עלמין חולון - אתר בית קברות חולון

גינות עדן מעניקה מכלול שירותים ייחודי להנצחה וזיכרון בבית עלמין חולון.

גינות עדן מעניקה שירותי טיפוח וגינון חלקות קברים, חידוש ושימור מצבות, שירותי אזכרה, הקמת אתרי הנצחה וזיכרון ללא עלות ועוד.

גינות עדן - שומרים על זיכרון יקיריכם.

לפרטים נוספים אודות מגוון השירותים של גינות עדן צרו קשר: 050-4404409

כניסה לאתר החברה: www.Ginot-Eden.co.il

מידע ופרטים אודות בית העלמין הדרום חולון בת-ים

מיקום וכתובת: רחוב הקוממיות בבת-ים על גבול בת-ים חולון.

מפה: לצפייה במפת הגעה לבית הקברות לחצו כאן.

טלפון: 03-7953640
טלפון נוסף: 03-7953641

שעות פתיחה:
בקיץ: 06:00-19:00,
בחורף: 06:00-17:00
הכניסה לרכבים אפשרית החל מהשעה 08:00.
בימי ו' וערבי חג:
בקיץ: 06:00-17:00,
בחורף: 06:00-15:00

שטח: 800,000 מ"ר מספר הנפטרים הטמונים.

סוגי קבורה: קבורה שדה, קבורה זוגית.

דרכי גישה בתחבורה ציבורית: 8, 18, 19, 40, 42, 46, 26.

מנהל בית העלמין: הרב ישראל רוסט.


למידע נוסף אנו לשירותכם: 050-4404409

מפת הגעה וכתובת לבית העלמין חולון

הצג מפה גדולה יותר

אודות

בשנת תשכ"ד (1964) נפתח רשמית בית העלמין הדרום. בית העלמין השתרע, תחילה, על פני שטח של 500,000 מ"ר והוא ממוקם בגבול בת ים-חולון. מאוחר יותר הורחב בית העלמין ב-300,000 מ"ר נוספים. ביוני 1961 ערכה החברה קדישא בשיתוף "וועדת ההתחרויות המרכזית של אגודת האינג'נרים והארכיטקטים בישראל" תחרות פומבית בין האדריכלים והמהנדסים בישראל לתכנון בית העלמין האזורי בבת ים עבור תל אביב והסביבה. חבר השופטים מנה חמישה אדריכלים, מהנדס, יו"ר מועצת בתי העלמין ומנהל ח"ק ת"א דאז הר"ר מ.ד. מגיד. הפרס הראשון היה 2250 ל"י. בז' אדר תשכ"ד (1964) נערך על השטח המיועד טקס קידוש בית העלמין. את הטקס ערך רבה הראשי של תל אביב יפו, הגאון רבי איסר יהודה אונטרמן זצ"ל. בחודש אייר נטמן בביה"ע הנפטר הראשון.

עם פתיחתו היתה הכניסה הראשית לביה"ע מצד מזרח, סמוך לבית העלמין הצבאי, באיזור שיפוטה של העיר חולון. ברבות השנים פתחה החברה קדישא את הכניסה הראשית, מצדו הצפוני של ביה"ע, בתחום שיפוטה של העיר בת ים. בביה"ע נבנו בתי טהרה, חדרי תפילה והתייחדות ואולמות הספדים. בית העלמין הדרום היה הפעיל ביותר בגוש-דן במשך כחמש עשרה שנה, עד להקמתו של בית העלמין ירקון. עשרות רבות של קהילות יהודיות מיקמו בביה"ע את מצבות הזיכרון לקהילות שנכחדו בשואה האיומה באירופה. לאורך שדרה ארוכה מתנוססים מונומנטליים ובהם מצבות שנעתקו מאירופה לשם הצבתם על אדמת ארץ ישראל. בביה"ע חלקות מיוחדות להורים שכולים, ילדים, וקבוצות אוכלוסייה ייחודיות.

קצת היסטוריה

לאחר הקמת המדינה, סופחה יפו רשמית לתל אביב. נסגר המעגל. ראשית הישוב ביפו, תל אביב ניזונת מיפו, תל אביב הופכת להיות עצמאית, יפו מסופחת לתל אביב (בשנת תש"י 18.6.1950).מעתה מונה העיר תל אביב 335,000 כן ירבו. שטחה בדונמים גדל מ-25,503 דונם ל-42,425. שם העיר: תל אביב-יפו. בתקופת הזמן שאנו עוסקים בה הולכת העיר וגדלה וכך גם סביבותיה. חולון, בת ים, רמת גן, הם הערים הגדולות בישראל, לאחר תל אביב, ירושלים וחיפה. בתל אביב בלבד מספר התושבים בתשכ"ד 1964 הוא קרוב ל-386,070 והיא הגדולה בארץ במנין אוכלוסיתה (רק בתשל"ה 1975 גברה עליה ירושלים, לאחר איחודה במלחמת "ששת הימים").

תל אביב התרחבה לכל עבר: צפון ובדרום, במזרח ובמערב. מעתה לא די בבתי הקברות הקיימים. יש צורך בבית קברות נוסף - הפעם המימדים נרחבים יותר. המקום הוא בשטח חולי בין בת ים לחולון ושמו נקרא בית העלמין דרום. תקצר היריעה מהכיל את פרשת המאבקים וההתלבטויות מסביב לרכישת אדמות אלה. המקום קודש לתפקידו בז' אדר תשכ"ד. מאז גם הוא הולך ומתמלא, הורחבו שטחי הקבורה בקרית שאול ונעשו ההכנות לקביעת מקום נוסף לקבורה והכל בהכנות מוקדמות ומדוקדקות שלוו במאמצים עצומים וקשים.



לפרטים נוספים אודות מגוון השירותים של גינות עדן אנו לשירותכם:

טל': 050-4404409 • דוא"ל: info@ginot-eden.co.il

כתובת: מרכז עזריאלי 3, הבניין המשלוש, קומה 35, פתאל, תל-אביב 67023.

בית עלמין קרית שאול • בית קברות קרית שאול תל אביב

גינות עדן מעניקה מכלול שירותים ייחודי להנצחה וזיכרון בבית עלמין קרית שאול בתל אביב.

גינות עדן מעניקה שירותי טיפוח וגינון חלקות קברים, חידוש ושימור מצבות, שירותי אזכרה, הקמת אתרי הנצחה וזיכרון ללא עלות ועוד.

גינות עדן - שומרים על זיכרון יקיריכם.

לפרטים נוספים אנו לשירותכם: 050-4404409

לאתר גינות עדן: www.Ginot-Eden.co.il

בית העלמין קרית שאול תל אביב

מיקום וכתובת: ממוקם בצפון תל אביב, על גבול תל אביב רמת השרון, ברחוב קרית שאול וסמוך לצומת הכפר הירוק.

מפה: לצפייה במפה לחצו על הקישור הבא - בית עלמין קרית שאול מפה.

טלפון: 03-7953655.

מענה טלפוני:
ימים א-ה: בשעות 9:00 - 15:30
ימי ו' וערבי חג: בשעות 9:00 - 12:00

פתוח בימים:
כניסה לרכבים בימים א-ה:
בחרף - בין השעות 8:00 - 16:00. בקיץ - בין השעות 8:00 - 18:00.

כניסה לרכבים בימי ו' וערבי חג:
בין השעות 8:00 - חצי שעה לפני כניסת השבת / חג.

שטח:
320,000 מ"ר.
כ-86,000 נפטרים נקברו בבית העלמין.

מנהל בית העלמין: הרב נפתלי שבתי.

סוגי קבורה:
קבורה שדה, קבורה זוגית, קבורת סנהדרין.
בית העלמין קרית שאול הינו בית עלמין סגור לקבורה ולכן נפטרים אשר זכאים מהביטוח לאומי לחלקת קבר באזור גוש דן, נקברים בבית העלמין ירקון אשר משמש בית העלמין המרכזי בגוש דן.

ניתן לפנות לחברה קדישא תל אביב ולרכוש חלקות קבר בתשלום.

תחבורה:
קווי אוטובוסים המגיעים במוך לבית העלמין: 1, 2, 4, 8, 18, 20, 21, 64, 66, 90, 166.

בית עלמין קרית שאול - מפה

הצג מפה גדולה יותר

אודות בית עלמין קריית שאול

חומת האבן הסוגרת על חלקת-קברים זו, תוחמת למעשה פרק מופלא ביותר של תקופת הזוהר של התחדשות האומה היהודית בארץ ישראל. בנחלה זו מקופלת העדות החקוקה באבן של פרק היסטורי בתולדות הישוב החדש. הקברים הנמצאים בו אינם רק ציונים בודדים לגדולי האומה אלא הם מצבה כוללת למחוללי פלא התחדשות עם בארצו. כאן מצאו את מנוחתם העולמית רבנים, משוררים נערצים, גדולי המחשבה והמעש, מייסדי העיר העברית וראשיה, סופרים ועסקנים, שבפעילותם ובמשא הרוחני שהרימו קבעו את דמותו ודרכו של הישוב היהודי המתחדש. בית עלמין זה נתקדש גם בדמם של מגינים וקדושים שמסרו חייהם על כבוד הישוב ובטחונו ונטמנו בו בקברי אחים.

בי' חשון תרס"ג (1902) נכרה הקבר הראשון ב"בית הקברות הישן של תל אביב". ברכות הימים נטמנו זה בצד זה גדולי הרבנים ובהם רבה הראשון של תל אביב יפו, הרה"ג רבי שלמה הכהן אהרונסון זצ"ל, הר' נפתלי חנה'לס נין ונכד לבעש"ט זי"ע. מיטב עסקני הישוב כר' מאיר דיזנגוף , ר' שמעון רוקח והשר ר' דוד צבי פנקס, וגדולי הספרות העברית ובהם ביאליק, טשרניחובסקי, אחד העם, נורדאו, ועוד. בטבורו של בית העלמין ניצבות המצבות המונומנטליות שעל קברי האחים, חללי מאורעות תרפ"א, תרפ"ט ותרצ"ו. בסמוך נצבת מצבת הזכרון רבת המימדים של קדושי זדונסקה-וולה, שאפרם הוטמן תחתיה. במרחק מה מתנוסס לוח הזיכרון רב הרושם, לקדושי קהילת רדזיבילוב הי"ד.
עבודות שיקום וטיפוח רבות נעשו על ידי חברה קדישא גחש"א תל אביב יפו בבית עלמין זה במהלך כל השנים; מצבות וקברים, שבילים ועצים, רחבות כינוס, קירות אבן, מדרגות ושערים. גם עיריית תל אביב יפו גויסה למאמץ לשמר את ביה"ע ולטפחו למען ישמש כמצבת עד לסיכום יגונותיה של תל אביב ולזיכרון עד למקימיה ומגיניה.

בית קברות קרית שאול - היסטוריה

"בית הקברות הישן בתל-אביב" מונה את קיומו מראשית שנת תרס"ג (1902). הגורם ליסודו היתה מגפת החולי-רע, שפרצה בכל ערי הארץ בחדרי תשרי-כסליו תרס"ג, ונתנה את אותותיה במיוחד באיזור החוף בערים, עזה, לוד ויפו. מלבד השתקת המסחר והחיים הכלכליים, מחמת ההסגר והפסקת התחבורה, לא נפגע בהרבה הישוב היהודי במגפה הזאת. מתי החולי-רע היו בישוב היהודי מעטים בעוד אשר בישוב הערבי רבו חלליה. השלטונות התורכים אסרו מטעמים רפואיים לקבור את מתי המגפה בבתי-הקברות אשר בתוך העיר יפו, הערבים והיהודים כאחד, וקבעו לשם כך מקומות קבורה חדשים, לערבים על גבעת עבד-אל-נבי שעל שפת הים (ליד המלון, הילטון), וליהודים בשטח בן 12 דונם מאדמת מחלול, שעל החולות, הוא מקום בית-הקברות כיום הזה.

מקרה זה התאים במידה מרובה לצורך, שהיה לישוב היהודי ביפו בבית-קברות חדש. בית-הקברות היהודי העתיק ביפו התמלא כבר מפני ההתרבות של הישוב העברי החדש בעיר ובסביבה. בבצוע המפעל הזה טרח העסקן המובהק שמעון רוקח.
ב"החבצלת", גיליון ו' משנת תרס"ג, אנו קוראים: "שאלת בית-עלמין נסרה ברקיע עירנו זה כמה שנים, כי אם אמנם היה לעירנו מקום גדול לביה"ק אך בימים הטובים שעברו, טרם היה הישוב ביפו מסודר כדבעי, השיגו שכני המקום את גבולו מכל עבריו, עד כי לא נותר רק חלקה קטנה לביה"ק, והחלקה כמעט נמלאה, וכספים לקנות בית-עלמין חדש לא היה לעדה, וגם דרוש לזה רישיון מיוחד מעיר הבירה הדורש זמן ועבודה.
ויהיה כי החלה המחלה לתת חלק למה"מ, גזר "ועד הבריאות" שהועידו הממשלה לדאוג לבריאות העיר - כי המתים במחלה הזאת מאיזו דת שיהיו לא ייקברו בביה"ק העתיקים שרובם קרובים לעיר, ורק בביה"ק מיוחד שקבעה הממשלה רחוק מהעיר, ומתי ישראל היו מזומנים להיקבר גם שם.
והחכם רב פעלים מר שמעון רוקח הנהו גם אחד מחברי "ועד הבריאות" של הממשלה, ויהי במות איש מאחב"י ותהיינה עיני העדה לו כי יעש דבר, והוא בחכמתו, בשקידתו, בדעתו את נימוסי המדינה ובהיותו מכיר את כל גדולי ורבי הממשלה, ובדעתו לעשות דבר, בתבונה יתירה, עמל ויגע יגיעה גדולה מאוד מאוד, ויפעול כי הממשלה קצבה נחלה בת 12 דונמים לביה"ק לעדת ב"י ויקברו שמה המת ואחריו את אשר מתו אח"כ, ושם קברו גם את "הגניזה" ושם נכנסו לחופה ב' זוגות, בתופים ובמחולות, ויהי המקום ההוא לביה"ק תמידי, יתן ה' בלע המות לנצח ויאמר למלאך המשחית הרף ולא נוסיף לדאבה עוד".

ידיעה על כך הובאה גם ב"השקפה" (שנה ד', גליון ו'):
"בהשתדלות האדון מר שמעון רוקח נגמרה קנית קרקע בת 12 דונם לבית הקברות. כל דונם בסך 80 פרנק. סיבת הדבר היתה כזאת: אחד מאחינו מת במגפה, והממשלה רצתה לקבור אותו במקום המיוחד למתים במגפה, אך היהודים ובראשם ה' ש. רוקח, קראו תגר על זה ויודיעו זאת ירושלימה, ומירושלים באה ידיעה כי ליהודים יתנו מקום מיוחד לזה. ויקן ה' ש. רוקח את השדה מהממשלה יר"ה לאחוזת קבר".
בכתבה מיוחדת מיפו ב"השקפה" (שנה ד', גיליון י"א) בחתימת "מים חיים" באה הכחשה ע"ד קנית השטח בכסף מלא, וזה לשונה: "אבקש להכחיש את הידיעה שהגיעה לו מיפו בנוגע למכירת אדמה למען המתים היהודים במחלת החולי-רע. האדמה בת שנים עשר דונם אמנם בידינו היהודים. אך צריך לדעת כי היא נתנה ליהודים בלי כל כסף; רק ממתינים עתה מסטמבול פקודה רשמית בנוגע לנתינת האדמה הזאת לנו. ואנחנו היהודים חייבים לרחש חן-חן מרבה למעלת חפיז בי מושל עירנו, אשר תמיד, תמיד השתתף בצרת אחינו האומללים, ויחד אתו גם לאדון חוסני בי, וקיל ראש הבלדיה, בעד עבודתם לטובת העיר בכלל ולטובתנו בפרט".
מר משה מטלון, מחשובי העסקנים הספרדים, שהיה המטפל בעניינים הטכניים של רכישת המקום, מוסר, כי השטח נערך בטאבו, שמנהלו היה עוסמן אפנדי בסך 50 מג'ידות (10 נפוליונים) לערך 8 וחצי לא"י. המקום נרשם על שם "ועד הקהילה המאוחדת לעדות האשכנזים והספרדים" והכסף שולם ע"י שמעון רוקח מטעם ועד הקהילה.

גם הביוגרף של שמעון רוקח, מתאר כך את הקניה:
"הדבר היה בשנת תרס"ג. בית הקברות ביפו נתמלא עד אפס מקום. רכישת קרקע חדשה לא היתה מן הדברים הקלים, כי מלבד מה שדורשים היו לכך כספים מרובים, שלא היו לפי יכולת העדה, היה העניין דורש רישיון מיוחד מהשולטן עצמו וגם זה קשור בהוצאות מרובות ובהרבה יגיעה. עסקני העדה היו נבוכים ואובדי עצה, אך כוחו של רוקח היה תמיד בזה שידע לעשות דבר ולהוציא תועלת מכל מקרה בודד. והנה מת יהודי אחד והרופאים חשדו שמת ממחלת החולירע. מכיוון שסמוך למקרה זה היו עוד מקרים חשודים, הוציאה הממשלה לבל לקבור את מתי החולי-רע בבתי הקברות (שנמצאו בתוך העיר והיו מוקפים בתים). לכאורה הרי זו גזירה ודווקא גזירה שאין הצבור יכול לעמוד בה. אך שמעון רוקח המתוחבל והזריז הרגיש תיכף, שמעז יצא מתוק ושמגזירה זו תצא טובה לעדה. הוא התחיל לעבוד, במשך יום שלם נעלם ולא ראו אותו לא בביתו ולא בעסקיו וכשבא בערב הביתה היתה בשורה בפיו: יש לעדה בית קברות חדש, הוא פנה לממשלה בטענה: אתם אוסרים עלינו לקבור את המת בבית הקברות הישן, טוב, הפרישו לנו כברת אדמה מאדמת מחלול שלכם ונקבור את מתינו שם. ולטענה הצודקת מצורפים גם מעשים והשתדלות יחסים טובים והסוף היה שבעד אלף פרנק קנה כל הנחלה הזאת למקנה לעדת יפו".

הנפטר הראשון, מנפגעי החולי-רע היה אהרן בן משה סידיס, ביום כ"ז תשרי תרס"ג והובא לקבורה בביה"ק ביפו. בטופס המקורי של דו"ח "ועד ההצלה" רשום חשבון ההוצאות ("ארון למת, עגלות, נרות חבלים ודלי וגאז, איש חייל ומוכתר" ועוד) עבור "הנפטר הראשון אהרן סידיס נ"ע". וכן רשום מפורש חשבון ההוצאות ("עגלה להוביל הנפטר לב"ע, שומר מהבאלאדיא" ועוד) על "הנפטר השני גרשנזון" והנפטר השלישי "מילצער" (נישקה ברומברג-מלצר). כסגולה להפסקת המגפה נגנזו בקבר מיוחד גוילי-ספרים קדושים, ונערך טכס נשואין לשני זוגות. מר משה אשולין, מותיקי הישוב ביפו, טרח ומצא את שמות הזוגות האלו והן שתי-האחיות היתומות שניר וציונה בליש שנשאו למשה גלזן ויחיא ריאני.
כאמור, הנפטר הראשון, שהובא לקבורה בבית-העלמין הזה היה שמואל דוד גרשנזון, השני מנפגעי החולי-רע, ורשום בפנקסי החברה קדישא ביום עשירי בחשון שנת תרס"ג. מצבתו לא נמצאה, יתכן שכוסתה חול ויתכן גם שלא הוקמה. המצבה העתיקה ביותר, בעלת התאריך הקדום, היא על קבר האשה נישקה ברומברג-מלצר (ראה תמונות מצבות עתיקות) מיום י"ב חשון תרס"ג, ומקומה באיזור הקברים הראשונים בקו ישר מול רחוב טבריה, כבוד הנחילו למתי המגפה ותושבי העיר השתתפו במסע ההלויות הארוך שפסע בחולות מיפו עד לקצה השומם.

לאחר שחלפה אימת המגפה, חזרו בני-יפו לקבור את מתיהם בבית-הקברות העתיק ביפו, בקברות המשפחה ובכלל, מה שנחשב אז למכובד ביותר. בימי מלה"ע וגזירת חסן-ביק ביפו על הריסת בית הקברות היהודי העבירו כמה משפחות את עצמות קרוביהם לתל-אביב. לאחר הכיבוש הבריטי בשנת תרע"ח רכזה החברה-קדישא של יפו ותל-אביב את הקבורה בבית-העלמין הזה.
הגדר הוקמה בשנת תרס"ט. עד אז היו הקברים והמצבות פתוחים מול הים. בלי ספק כסו החולות קברים ומצבות ועל ידי כך התהותה גם הרמה אשר באיזור המזרחי. כמה מצבות בגובה של 80-70 ס"מ מכוסות באדמה עד היום הזה. נתגלגלה לנו הזכות לגלות ע"י חפירה בעומק של חצי מטר את מצבתה של גנשה טריביש-איזיקמן מיום א' בתמוז תרס"ד. בעלה, שעלה, לאחר שעשה שנים רבות באוסטרליה, לבקר את קבר אשתו לא מצא את מקום קבורתה. המצבה היתה מכוסה כליל, ובשטח העליון לא היו כל סימנים למציאותה.

השערים
עם הקמת הגדר נפתח השער הראשון. השער המרכזי החדש נפתח בשנת תרפ"ו, לכבוד העלאת ארונו של ד"ר מכס נורדוי ז"ל, ומאז החל השימוש בו.
שטח בית-הקברות לפי המדידות שנעשה ע"י המהנדס מ. רוגטקה ועוזרו הוא 10.6 דונם, במקורות שמדובר בהם ע"ד רכישת השטח, מוזכר 12 דונם, יתכן כי עם הקמת הגדר צומצם המקום.

המצבות
מספר המצבות שהועתקו על ידי החברה קדישא הוא: 3758, מתוכם 225 של קברי ילדים, ונוסף להן 61 מצבות, שכתבן מחוק ומטושטש. מלבד המצבות המכוסות בעפר שלא הובאו במנין. רובן של המצבות באזור הישן עד תרפ"ב לערך בנויות לפי הסטרוקטורה המזרחית המקובלת ברוב בתי-הקברות של היהודים בארץ; יסוד שטוח מאבן או ביטון בצפוי לוח שיש, והן דומות אחת לשניה בצורתן ותבניתן. עד אותו זמן לא נמצאו מחוקקי-מצבות אמנים והבניה היתה פרימיטיבית מאד. כנגד זה, המצבות שהוקמו באזור החדש, שלאחר תרפ"ב, רובן ככולן זקופות, ויש בהן מסגנון בתי-הקברות בחו"ל. בשנים האחרונות התרבה גם הסגנון והטעם האמנותי בבנין המצבות לאישים וקברי-משפחה. גם מצד תכנם של הנוסחאות שעל גבי המצבות יש אחידות סגנונית באלו שבאיזור הישן, ורובן בסגנון המסורתי, ביחוד בכתבות על המצבות של הרבנים ושל יהודי המזרח: אקרוסטיכונים, פסוקים מהתנ"ך, והמימרות המקובלות האחרות ("וי להאי שופרא" וכד'), ואילו באזור החדש גברה המודרניזציה, שברובה שבלונית וריקה מתוכן (חזרה מדהימה על הנוסח "בעלי ואבינו היקר", "קבל מתנתנו האחרונה").

כל האמור הוא מספר "בית הקברות הישן בתל אביב" שסודר ונערך ע"י צבי קרול וצדוק לינמן - הנצחה מאין כמוה לבית קברות זה, עד לשנת ת"ש. בינתיים חלו התפתחויות שונות ואנו נביאכם מתוך הדו"חים של מועצת חברה קדישא.
אנו קוראים:
"בחלקו המזרחי של בית העלמין הוטמנו אישי התורה של העיר, ושל עסקני הציבור ופרנסיו. בצד אלפים, רובם ככולם מכוסי מצבות, שבמרוצת השנים נסתלקו קרוביהם ויקיריהם של הנפטרים, (כ-4000 במספר), מצאו לנכון לשקם המצבות, לשפר הרישום והכתוב, ויש מהם שהוסיפו נופך מיוחד בסגנון הכתוב לגבי עברם של הנפטרים ופעלם למען הישוב המתחדש בארץ. מעל עשרות רבות של קברי גלמודים, הקימה החברה קדישא בת"א מצבות על חשבונה, מאין אפשרות למצוא את משפחות הנפטרים.
בשער הגדול, המרכזי, נכנסים הבאים לפקוד את קברי אבותיהם ויקיריהם. אגב, לשער הישן והצר הוליך שיפוע והיה גבוה בכמה מעלות מהרחוב, ואילו מפתן השער החדש הושווה בגובהו עם מדרכת הרחוב וסוגרי הברזל שבו הותקנו לפי סגנון מיוחד, כשהמדרגות לרמת בית העלמין נמצאות מעבר לשער בפנים ומוליכות לרחבה, שבצידה הימני נמצא קבר האחים של חללי תרפ"א ובטבורה - מצבת קדושי זדונסקה-וולה.
סמוך לשער נמצא כיור לנטילת ידיים בשעת יציאה מבית העלמין. משני עברי המדרגות הותקנו קירות אבן העשויים שכבות שכבות ומקנים לפינה זו צורה ארכיטקטונית מיוחדת." (בנתיבי חסד ואמת לשנת תשל"ה).
בספר "בית הקברות הישן בתל-אביב" נמנו 3819 מצבות, ומהן 61, שלא יכלו לפענח את החקוק עליהן ומחברי הספר (צבי קרול וצדוק לינמן) העלו לראשונה את הסברה, שקברים רבים כוסו בשכבה עבה של חול.
סברה זו נתאמתה עם בדק-הבית היסודי שנעשה ע"י חברה קדישא שבדקו וחשפו כל טפח, תוך חקירות בפנקסים ישנים ולפי הוראות זקני החברה, והצליחו להעלות קברים אחדים מתחת לשכבת חול וקרקע שעוביה הגיעה לפעמים לחצי מטר ויותר מעל המצבות. ועל קברים שלא היו מצבות עליהם, הוקמו עתה ציונים ארעיים, ששוב לא יטושטשו.

השפורים שנעשו נתנו לבית-העלמין גם צורה אחידה. כי בעוד שהחלק הפונה לצד מערב, לעבר הים, הנו מטופח יפה ונטוע אילנות ובו שבילים ומעברים מסודרים, הרי החלק שבצד מזרח, שבו נמצאים הקברים הראשונים של בית העלמין, היה שרוי עד לפני כמה חודשים בצורתו הראשונית, כשגם שורות הקברים לא היו מסודרות כהלכה והקברים עצמם עמדו בהזנחתם. אחרי שהושלם שיקום הקברים והמצבות, הותקנו גם שבילים שלאורכם יינטעו שיחים ומקום ישררו שיטה וסדר וכולו יהיה בעלת דמות אחידה.
אמנם כמה דברים אינם ניתנים כלל לתיקון ושינוי כי בית-עלמין זה יסודו ושימושו בתקופה, כשלהנהלת חברה קדישא לא היתה מגמה ברורה לגבי צורת הקברים והמצבות והכתובות על הציונים. בעוד שבחלק הקדום בנויים הקברים בצורה שטוחה כפי שנהוג במזרח, - ללא מצבות זקופות, - הרי בחלק החדש רבות מהמצבות הן זקופות. וגם אלה האחרונות אינן אחידות בצורתן, אחת גבוהה מחברתה, אחת רחבה מהשניה; בעוד שמצבה אחת מהווה ציון צנוע לנפטר הטמון תחתיה, הרי השניה נראית כסותרת ענוותנותה של זו בממדיה וההפרז שבה.
הנהלת חברה קדישא שמה לה למטרה ולתפקיד לכוון את עושי המלאכה במצבות, במתן צורה אמנותית אחידה ודקת-טעם לאבני הציון ולהדריך את המשפחות בנוגע לכתבות על המצבות, שלא יחרגו מתחומי המסורת והמקובל. כי הוכח שהנוסחאות המסורתיות אין דומה להן לבטא בצורה הקולעת ביותר והפחות פוגמת בטעם הטוב את הסנטימנטים של המשפחה השכולה וכן את כבודו ושבחו של הנפטר. ואין לך הוכחה טובה מאשר הכתבות וצורת המצבות בבית העלמין הישן בתל אביב, שבו עשתה כל משפחה כחפצה וראות עיניה, בייחוד באיזור החדש יותר.

בית עלמין זה ייחודו גם בכך, שהועדו בו חלקות לפי סוגי הנפטרים. זה בצד זה שוכנים בשורה אחת גדולי הציונות ומיטב עסקני הישוב שהלכו לעולמם. ובעוד שבטבורו של בית העלמין ניצבות המצבות המונומנטליות שעל קברי האחים, חללי מאורעות תרפ"א, תרפ"ט ותרצ"ו, - הרי בסמוך לכאן גם מצבת הזכרון רבת-הממדים של קדושי זדונסקה-וולה, שאפרם הוטמן תחתיה, ובמרחק מה מכאן מתנוסס על הקיר הדרומי של בית העלמין לוח-הזכרון, רב הרושם, לקדושי קהילת רדזיבילוב; מצבות אלו יש בהן כדי להזכיר לנקלע לבית-קברות זה את שואת מיליוני אחינו באירופה, הי"ד.

ואילו בקצה המזרחי של בית העלמין הוטמנו מנהיגיהם הדתיים-רוחניים של העיר, רבנים ופרנסים וראשי חברה קדישא, שהלכו לעולמם. כאן חסר הברק והקישוט החיצוני על הקברים, אך למעשה רק בחלק זה קיים הדמיון - למרות שמרבית הקברים שטוחים - לבתי עלמין יהודיים ברחבי העולם. דמיון זה מתגלה במיוחד בצורתם הצנועה של לוחות-הציון ובנוסחאות החקוקות עליהם.

בחלק זה אפשר גם לעמוד על ארצות וערי המוצא שראשוני הישוב החדש באו משם, כי בדרך כלל נרשמה גם עיר המוצא בצד שמו של הנפטר. (כאן מתגלה לך, שבית-עלמין זה קיבל מיחוסו וקדושתו של הבעש"ט, כי בשורה הראשונה ליד הגדר המזרחית נמצא קברו של נפתלי חנה'לס נין ונכד לבעש"ט זצוק"ל, - שנהרג בתאונת-רכבת בלוד).

בעבודות השיפור הנעשות בבית העלמין ברחוב טרומפלדור, נקבע שער חדש במקום הישן, שהיה הכניסה הראשונה למקום, מול רחוב טבריה. חברה קדישא שהתארגנה מחדש עם הכיבוש הבריטי, כללה את כל העדות ונקראה "חברה קדישא שליד משרד הרבנות". המוסד התנהל על-ידי ועדים, שברשם עמדו עסקנים שכיהנו בפרקי-זמן שונים שרציפותם מגיעה עד הווסדה של מועצת בית העלמין בשנת תש"ה. בשנת תר"ע אנו מוצאים בראש הועד את הרב משה יעקובסון ז"ל, ששימש לפרקים בעבודת קודש זו - בתפקידים שונים - עד יום פטירתו בי"ד מנ"א תשי"ג.

אחריו עמד בראש הועד ר' יוסף ליפשיץ ז"ל, שכיהן בתפקיד זה עד שנת תרפ"ה. במקומו הוצב בראש הועד מר משה ינקובסקי ז"ל, שכיהן בתפקיד זה עד תש"ב. בתקופת כהונתו, בשנת תר"צ, נרכש השטח בן 54 דונם לבית העלמין בנחלת יצחק. בית עלמין זה נפתח שנתיים אחרי רכישתו, בכ"ז סיון תרצ"ב.
אך הרציפות הכרוניקלית בעבודת חברה קדישא מסתמנת גם לפי אורך תקופת פעילותם של אחדים מעסקני חברה קדישא, שהיו גבאים וחברים בה. אנו מוצאים את ר' יעקב משה אסיסקוביץ ז"ל, עוסק באמונה במשך ארבעים שנה ולפי גירסה אחרת, במשך 56 שנה - בעניני חברה קדישא מאז תרס"ז ועד יום פטירתו בז' אדר תש"ז. המנוח היה במשך כל התקופה הזאת חבר ואחר כך גם גבאי של החברה קדישא. היה מראשוני הסוחרים ביפו ולא הזניח את עבודתו למען הציבור ועסק בחסד-של-אמת, כמו שעסק בגמילות חסד לחיים, ככל שהשיגה ידו.
משנת תרע"ו ואילך משתתף בעבודת חברה קדישא ר' יוסף סופר ז"ל, ולא הניח ידו מעבודת קדש זו במשך שלושים שנה עד יום פטירתו בי"ח מנ"א תש"ו. כל אותה תקופה היה חבר ועד חברה קדישא ועשה את כל מלאכת גחש"א ברטט של קדושה. טהור היה האיש והשפיע מטוהר מחשבותיו והליכותיו על סביבתו.
החכם בכור פפולא ז"ל, שהיה מזכיר הרבנות הראשית בתל-אביב-יפו ונפטר בי' תמוז תש"ג, מילא תפקידים בחברה קדישא מאז שנות תר"פ כחבר ועד חברה קדישא של עדת הספרדים ומשנת תרע"ח ואילך חבר ועד חברה קדישא המאוחדת עד יום פטירתו.

משנת תש"ב עד שנת תש"ה עמד בראש ועד חברה קדישא העסקן הציבורי ר' זלמן מייזל ז"ל, שבתקופת כהונתו נרכש, בהשתדלותו המסורה של השר ד.צ. פנקס ז"ל, "שטח ההרחבה" של בית העלמין בנחלת יצחק, - חלקה המשתרעת על 23 דונם. חלקה זו הופקעה ע"י שלטונות המנדט לצורך הרחבת בית העלמין בהשפעתו של ראש עירית ת"א דאז, השר ישראל רוקח. ר' זלמן מייזל ז"ל, שנפטר בו' שבט תש"ז, היה חלוץ לא רק בשדה העסקנות הציבורית, אלא גם בשדה המסחר והחקלאות.

למידע נוסף אודות בית העלמין קריית שאול מאתר ויקיפדיה - האנציקלופדיה החופשית ברשת לחצו כאן







לפרטים נוספים אנו לשירותכם:

050-4404409

כתובת: מרכז עזריאלי 3, הבניין המשלוש, קומה 35, פתאל, תל-אביב 67023.