כל המידע אודות הדלקת נר נשמה הנקרא גם נר זיכרון
נר נשמה הוא נר אשר נוהגים להדליק לזיכרון הנפטר.ביהדות נוהגים להדליק נר זה בעיקר ביום השנה ("יארצייט"), כלומר ביום הזיכרון לזכרה הנפטר אשר חל ביום פטירת הנפטר. את הנר נהוג להדליק בבית, וגם בקברו ליד המצבה (בתוך מתקן המיועד לנרות נשמה בכדי שהנרות לא יכבו מהרוח).
נהוג גם להדליק נר נשמה וזיכרון בבית האבל במהלך שבעת ימי האבלות (השבעה) לאחר טקס הקבורה.
החיזוק בתורה למנהג הדלקת נר נשמה לזכרו של הנפטר נלקחו מהכתוב במשלי (כ', כז'): " נר ה' נשמת אדם ".
תאריך נוסף בו מדליקים את נר הנשמה הוא ביום כיפור - יש הנוהגים להדליק נר נשמה בכל תאריך בו נאמרת תפילת יזכור בבתי הכנסת (יום כיפור, שמיני עצרת, שביעי של פסח, שבועות).
על פי רוב נהוג להדליק נר מיוחד שמשך בעירתו נמשך מעט יותר ממשך היממה.
קיימים נרות שנשארים דלוקים במשך שבוע שלם, את נרות אלו נהוג להדליק בעיקר בזמן ימי השבעה בבית האבל.
הנר ביהדות
ביהודית ובמסורת היהודית מסמל הנר אור ונשמת אדם.
נר כאור התורה: "כי נר מצווה ותורה אור" (ספר משלי ו', פסוק כג').
נר הוא גם שם נרדף לאור - אור מסמל ומבטא שמחה ובהעדרו של האור מסמל צער.
"נר ה' נשמת אדם" (ספר משלי כ', פסוק כז'). נר כנשמת אדם - קיללו את הרשעים בכדי שנרם ידעך ויכבה. כלומר: הכוונה היא שימותו (הנשמה נמשלה לנר).
בתנ"ך מסופר שהמלך של ישראל הושווה לנשמה של העם (ספר איכה ד', פסוק כ') ושמלך דוד היה נקרא "נר ישראל" (ספר שמואל ב', פסוק כא' ופסוק יז').
נר נשמה - נקרא גם נר זיכרון
מהו נר נשמה?
נר נשמה זהו נר מיוחד או מנורה מיוחדת אשר מדליקים לזכר יקירינו (קרוב לנו שנפטר).מנהג הדלקת נר נשמה לזכר יקירינו מבוסס קרוב לוודאי על הפסוק: "נר ה' נשמת אדם" (ספר משלי כ', פסוק כז'), שמשמעותו - נר דולק הינו סמל לחיים.
מתי נהוג להדליק נר נשמה ?
- במשך ימי השבעה בבית משפחת הנפטר.
- ביום השנה לפטירתו של הנפטר (על פי תאריך עברי).
- בערב יום כיפור.
- ישנן משפחות הנוהגות להדליק נר נשמה וזיכרון בחלקת קברי יקיריהן בכל ימות השנה.
- בימי חגים אשר אומרים "הזכרת נשמות" בבית הכנסת.
- נהוג להדליק נרות נשמה או נרות זיכרון גם ביום השואה וגם ביום הזיכרון לזכר חללי צהל וכוחות הביטחון.
באיזה נר נשמה להשתמש ?
נר נשמה רצוי שיהיה דולק לפחות 24 שעות ברציפות ולכן לא רצוי להשתמש בנר רגיל העשוי שעווה אלא בנר מיוחד.למשל נר נשמה סולארי אשר דולק 24 שעות ביממה ברציפות למשך מספר שנים הוא פתרון לכך שהנר יישאר דולק לפחות יממה ואף מעבר לכך. החברה אשר מ מייצרת נר נשמה סולארי בישראל נקראת נר לחיים.
אור הנר - סיפור מהמקורות:
לפני המון שנים היה מושל עוין ליהודים בעיר צפת. ביום בו המושל גילה כי היהודים נהגו ללמוד בסתר בלילות לאור נרות, אסר עליהם המושל להדליק נרות במשך הלילה. "הקב"ה ברא את השמש שתאיר ביום", אמר המושל העוין, "ואין זה רצונו שגם בלילה יהיה אור".
היהודים החלו ללמוד תורה רק במשך היום ורבים עברו על איסור המושל וכל זאת למדו לאור נרות בסתר במרתפים בבתיהם, בכדי שלא יתפסו אותם לומדים. למזלם של יושבי צפת תפילות הערב בבתי הכנסת היו קצרות, והחלו בדיוק זמן קצר לפני תחילת השקיעה. אלא שאז התעוררה הבעיה מה יש לעשות בתפילת "כל נדרי", שהיא תפילה ממושכת הרבה יותר, וגם שבליל "כל נדרי" נוהגים להדליק או ולהאיר את בתי הכנסת באור חזק כוון שהאור מסמל אמונה חזקה ותקווה.
כשהגיע ליל "כל נדרי" – בפעם הראשונה אחרי שנגזרה אותה גזירה – היו היהודים שהתאספו בבתי הכנסת עגומים, משום שלראשונה הם נאלצו לקיים את התפילה הזו באפלה. ואולם לפתע פתאום התעופפו אל תוך בית הכנסת אלפי גחליליות, אשר הציפו את בית הכנסת באור.
כאשר שמע מושל צפת שבית הכנסת מואר הוא קרא לחייליו, וציווה עליהם ללכת לבית הכנסת ולאסור את היהודים. אלא שעד שהחיילים הגיעו, התפילה כבר הסתיימה.
פנה המושל אל הרב בכעס ותבע לדעת: "מי הדליק את האור?" "אף אחד לא הדליק את האור", השיב הרב. "ראה בעצמך, אדוני: האור בא מאלפי הגחליליות שעל התקרה.
אותו א-ל עצמו, שלפי דבריך אינו רוצה שיהיה אור בלילה, הוא ששלח את הגחליליות שלו שיאירו לנו".
המושל היה נדהם. "אני רואה", הוא אמר, "שהאלוקים שלכם רוצה שיהיה לכם אור בלילה! אבל אמור לי", הוא הוסיף ושאל, "מדוע הוא בחר דווקא בלילה הזה?" "מפני שבליל 'כל נדרי' אנו מדליקים נרות לזכר נשמות יקירינו", הסביר הרב, "אנו מאמינים שנשמות הורינו וכל הנפטרים הקרובים אלינו, שהלכו מאתנו כדי לקבל את שכרם בעולם הנצח, נמצאות אתנו בבית הכנסת. אתה אסרת עלינו להדליק נרות, ומשום כך באו הגחליליות וסיפקו לנו את האור הזורח לנו בלילה הזה. וכך נאמר(ספר משלי כ', פסוק כז'): "נר ה' נשמת אדם".
נר תמיד
נר תמיד מכונה הנר המערבי שהיה דלוק תמיד במנורת בית המקדש וממנו היו מעבירים אש לשאר הנרות. כיוון שבית כנסת שבית כנסת מכונה מקדש (ע"פ מגילה כ"ט) נהגו להדליק נר תמיד בצד מערב כמו בבית המקדש.
בימינו נוהגים להדליק את נר התמיד לפני ארון הקודש לעת התפילה.
משמעות הנר ביהדות:
"כי נר מצווה ותורה אור" (משלי ו', כג')
האור הוא הדבר הראשון שנברא מתוך התוהו ובוהו. בספר משלי קיימת הקבלה בין האור לתורה כבריאה הראשונה. והבעל שם טוב מסביר כי הקב"ה גנז את האור בתורה.
הנשמה היא ניצוץ של אור שהתנתק משורשו האלוהי. במקור היה נעוץ ניצוץ זה בעץ של אור או בדמות אור בצורת אדם בתוך כל אדם קיים מוקד אור, אור של תוך. לעתים אור זה כמעט ואינו נראה כלפי חוץ בגלל מעטה העור העבה, שהוא הגשמיות. אך אצל אנשים מסוימים בולט האור הפנימי ומשליך החוצה ומקיף את האדם כהילה.
"נר ה' נשמת אדם" (משלי כ', כז')
במיסטיקה היהודית, כמו בספר הזוהר ובכתבי מקובלים רבים, מייצג ומסמל הנר את נשמת האדם. סמליות האור היא צבעונית ושלהבת אור הנר כוללת שני אורות: האור הלבן וסביבו חלקה העליון של השלהבת (ההילה המרחפת) מסמלים את ההתקרבות למגע עם האלוהי או הרוחני, החלק התחתון של האור, שצבעו שחור או תכלת, מסמל מגע עם הגשמי, ההתבוננות באור הנר ובריבוי צבעיו, המתלכדים לכדי אחדות, מבטאת דרגות במערכת האלוהות. הספירה התחתונה (צבעי התכלת והשחור) מייצגת את מגע האלוהות בגשמי ואת היפוך החיים והמוות, בעוד האור העליון ("אור סתום המקיפו") מייצג את הספירות העליונות, המתקרבות לאלוהות הנחבאת בתוך עצמה.
